במבט ראשון ניכר היה הפער בין קנה המידה של הבית הקיים הישן לבין הפוטנציאל בגלום בו לחוויה אדריכלית מרגשת.
המבנה הקיים הוא גדול ומודרני עם פתחים רחבים, אך חסר אופי והיררכיה. ההתחדשות התמקדה ביצירת שפה אדריכלית, בהגדרה מחודשת של החזית והכניסה למרכז הבית ויצירת מחווה אדריכלית ברורה ורציפה, הבלטת מרפסת עליונה חזיתית באמצעות פרגולה אופקית וקורת פלדה שיצרו המשכיות חזיתית ואופקית.
פתיחת פיר המדרגות הפכה אותו לציר אור המחבר בין הקומות. שימוש עקבי בעץ, פלדה וזכוכית.
הרחבת הבית הסלון מערבה והגדלתו לחלל כפול, יחד עם הריסת חלק מרצפת קומה א במבואת הכניסה – יצרו חיבור אנכי חדש בין חלקי הבית השונים, זרימה מרחבית, קשרי מבט והכנסת שפע של אור טבעי.