השפה האדריכלית של הבית נעה בין ישן לחדש – דיאלוג בין היסטוריה לעכשוויות. שפה נקייה הנשענת על קומפוזיציה סימטרית, קצב פתחים מוקפד וגג רעפים קלאסי.
שביל הכניסה והחומה הנמוכה מגדירים גבול רך בין ציבורי לפרטי. הבית מתפרש על פני שתי קומות ומרתף, עם גרם מדרגות פתוח וחלל כפול המחדירים אור טבעי דרך חלון מערבי וסקיילייט.
התכנון שומר על צניעות ביחסי פנים ־ חוץ. הסלון ופינת האוכל הם לב האירוח, מחוברים לגינה ולאור יום. זהו בית פרקטי וערכי, המחבק את אורח החיים של המשפחה ותפור למידותיה.